עורך דין עבירות מין יאיר רגב
עבירות מין הן ללא ספק מהחמורות והקשות ביותר בדין הפלילי בישראל. פגיעה מינית באדם בניגוד לרצונו עלולה לגרום לנזקים עצומים - פיסיים ונפשיים.
כמה מדויקות הן המילים בשירו המפורסם של יהלי סובול (כל החבר'ה), אשר נכתב בעקבות פרשת האונס בקיבוץ שומרת בתחילת שנות ה-90, "אין תרופה לאבן בנפש, לזה אי אפשר לעשות הפלה".
קצת נתונים חשובים לגבי עבירות מין בישראל
מדי שנה, על פי נתוני המשטרה, נפתחים בישראל למעלה מ-4,000 תיקים העוסקים בעבירות מין חמורות (הגדרה שכוללת אונס, מעשה מגונה בכוח ובעילה בניגוד לחוק).
עם זאת, ולמרות החומרה הברורה שמקופלת בביצוע עבירות מין, לא כל תיק מבשיל לכדי הגשת כתב אישום.
על פי נתונים שפורסמו על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, רק כ-700 כתבי אישום שיש בהם גם אישומים בעבירות מין מוגשים מדי שנה.
בישיבה שנערכה בכנסת בנושא הזה הוצגו נתוני הפרקליטות לפיהם רק אחד מכל שמונה תיקים פליליים בתחום עבירות המין מגיע לשלב של הגשת כתב אישום.
מהן עבירות מין?
עבירות מין הן מניפה רחבה של עבירות אשר קשורות במיניות ושמשלבות פגיעות פיסיות ונפשיות בקורבן העבירה. אלו עבירות שיכולות לכלול מגע גופני, הצגת מראות מיניים לעיני אדם, דיבורים בעלי אופי מיני, מעשים מיניים באמצעות האינטרנט (עבירות מין וירטואלי) וכדומה.
כל עורך דין פלילי המייצג חשודים ונאשמים בתיקי עבירות מין מכיר היטב את המורכבות המשפטית והאישית שמלווה את ההליכים הללו. מרבית עבירות המין מפורטות בסימן ה' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואלו הן:
- אינוס.
- בעילה אסורה בהסכמה.
- מעשה סדום.
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל.
- יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה.
- מעשה מגונה.
- מעשה מגונה בפומבי.
בנוסף לחוק העונשין, החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 מונה עבירת מין נוספת והיא עבירת ההטרדה המינית. כל אחת מהעבירות המנויות לעיל מתחלקת פנימה לתת קטגוריות פנימיות על פי פרמטרים ומאפיינים שונים.
אם ניקח לדוגמה את עבירת האינוס, עבירה זו משתנה בהתאם לנסיבות. כלומר, האם הנאנסת הייתה קטינה ומה גילה, האם האינוס בוצע בכוח או במרמה, האם האונס בוצע תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, האם מדובר באונס של אישה הלוקה בנפשה, האם נעשה שימוש בנשק, האם נגרמה חבלה גופנית או נפשית, האם האישה נכנסה להריון, האם האונס היה קבוצתי, האם הנאנסת הייתה בת משפחתו של האנס וכדומה.
מאפיינים מיוחדים של תיקי עבירות מין
תיקים הנוגעים לעבירות מין מקפלים בחובם מספר מאפיינים מיוחדים ביחס לתיקים פליליים "אחרים". למשל, עבירות מין רבות מבוצעות מטבע הדברים בחדרי חדרים או כאשר רק המתלונן והנאשם/ים היו נוכחים במקום.
סיטואציה זו יוצרת מצב משפטי לא פשוט של גרסה מול גרסה. הן עבור התביעה שצריכה להוכיח את ביצוע עבירת המין מעל לכל ספק סביר (בהתאם לרף ההרשעה במשפט הפלילי) והן מבחינת הנאשם שעלול להתקשות בהוכחת טענות הגנה כמו הסכמה או אי ביצוע המעשה.
סוגיה נוספת היא הפרשנות שיש לתת למעשה בהקשר הפלילי של הדברים. כלומר, גם אם ניתן להוכיח שהאירוע/המעשה (כולו או חלקו) אכן התרחש/בוצע, עדיין אין זה אומר שהדברים עולים כדי עבירת מין. ברור שלא כל יחסי אישות בין בני זוג מגבשים את הגדרתם של אונס או בעילה אסורה. הפרשנות שניתנת לאקט המיני בבית המשפט תלויה רבות באופן הצגת הדברים על ידי ההגנה והתביעה.
כב' השופט העליון, יצחק עמית, התייחס לאחרונה לקושי שבהוכחת עבירות מין בכותבו כי :
"עבירות מין הן לרוב קשות להוכחה ומחייבות רגישות שיפוטית יתרה" (ע"א 7426/14, ההדגשה לא במקור).
מצד אחד, בית המשפט לא מעוניין להרשיע נאשמים אשר אין להרשיעם, ומצד שני, המערכת נוקטת במדיניות מקלה משהו כלפי הנפגעות והנפגעים. זאת למשל מתוך הבנה שהתלונה יכולה להיות מוגשת בשיהוי ניכר ושגרסת המתלונן או המתלוננת עלולה לסבול מ"העדר עקביות" או "סתירות" וכדומה.
היחס לגרסת הקורבן
אחד המאפיינים הידועים והחשובים לגבי עבירות מין בישראל הוא היחס שניתן בבית המשפט לגרסת הקורבן. בשל אופיין של עבירות המין, בתי המשפט בוחנים באופן מיוחד את גרסתו של קורבן העבירה ופעמים רבות מאפשרים לתביעה להתגבר על כשלים שלכאורה היו צריכים/יכולים "להפיל" את התיק.
דוגמה בולטת לכך היא כאשר המתלוננת מציגה "עדות כבושה" או "עדות מתפתחת" שבמשפט פלילי אחר הייתה נתפסת בעלת משקל מועט מחמת העדר מהימנות. במקרה של עבירות מין, לעומת זאת, בית המשפט העליון קבע זה מכבר ש:
"אין מקום לפסול עדות של מתלונן או מתלוננת בעבירת מין רק בשל היותה עדות כבושה או מתפתחת, בשל קיומן של סתירות מסוימות או בשל התנהגות "לא רציונאלית" בזמן האירוע או אחריו. ייתכן גם שרק בחלוף הזמן יתברר לנפגע העבירה כי בוצעה בו עבירת מין, ייתכן אונס במסגרת קשר זוגי, וייתכן שנפגע עבירת מין לא ייתן ביטוי חיצוני לטראומה שעברה עליו וימשיך לשדר עסקים כרגיל. כל אלה מאפיינים אפשריים של פגיעות מיניות ומשקפים תגובות מוכרות בקרב נפגעים" (ע"פ 5582/09, ההגדשה לא במקור).
מי המתלונן או המתלוננת?
אחד המאפיינים החשובים לגבי עבירות פליליות בכלל, ועבירות מין בפרט, הוא זהות המתלונן או המתלוננת. קיימת השפעה רבה לגבי סוג העבירה וחומרתה כאשר עבירות מין מבוצעות כלפי קטינים, תוך ניצול יחסי מרות, בתוך המשפחה וכדומה.
לדוגמה, אדם אשר מקיים יחסי מין עם קטינה מתחת לגיל 14 עלול לעמוד לדין בגין אונס אפילו אם המעשה נעשה בהסכמתה המוחלטת של הילדה.
כך גם החוק קובע שיחסי מין בהסכמה בין אדם וקטינה בגילאי 14-16 או בגילאי 16-18 תוך ניצול יחסי מרות (או בתוך המשפחה) הם עבירה פלילית (בעילה אסורה בהסכמה).
דהיינו, מעשים שלא היו עולים כדי עבירה אם היו מבוצעים בין בגירים, נכנסים לגבולות הגזרה של המשפט הפלילי אך ורק בגלל זהות המתלונן ו/או מערכת היחסים בינו לבין הנאשם.
ייצוג משפטי בעבירות מין
ייצוג משפטי בעבירות מין הוא משימה מורכבת הדורשת מיומנות רבה מצד עורך הדין הפלילי. עורך הדין הפלילי צריך לדעת כיצד לאפיין את התיק על כל הפרמטרים והנסיבות שמרכיבים אותו.
למשל, האם המעשה אכן בוצע בפועל, מהי הסיטואציה שהובילה לביצועו, האם מדובר בעבירת מין או שמא הדברים לא נכנסים תחת הגדרות החוק, מהי עוצמת הגרסה של המתלוננת לעומת עוצמת טענותיו של הנאשם/החשוד, איזו עבירת מין יכולה להיות מיוחסת לנאשם/לחשוד בהתחשב בראיות שבבסיס התיק, האם ניתן להמיר עבירה חמורה בעבירה "קלה" יותר וכו'.
התנהלות עורך הדין הפלילי מול המשטרה והפרקליטות בשלבים המוקדמים לקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום היא קריטית. כאמור דו"ח שהוצג בכנסת על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מראה שרק 1 מכל 8 תיקים הנוגעים לעבירות מין מבשיל לכדי כתב אישום. על פי הדו"ח הנ"ל, כ-71% מהתיקים נסגרים בגין העדר ראיות, 10% בגין העדר עניין לציבור ו-10% בעילת חוסר אשמה. נתונים אלה מלמדים אותנו ביתר שאת על משמעות הייצוג המשפטי בעבירות מין ועל היכולת של עורך דין פלילי להציג טיעונים מוקדמים שימנעו את העמדה לדין.