חלק מזכויות היסוד של נחקר/ת במסגרת הליך פלילי על מנת לא לפגוע בזכויותיו כוללים, בין השאר, תיעוד כל הפעולות המתבצעות בכתב.
הוכח שקיים קשר ישיר בין עוצמת אפשרות הוכחה על פי ראיות שנאספו בשטח לבין איכות תיעוד הביצוע ולכן ישנה חשיבות עליונה בהקפדה על תיעוד אותנטי ככל האפשר, יסודי ומקיף של כל מהלך איסוף הראיות והחקירה המתבצעת בתיק והכל כפוף לציר הזמן וסדר התרחשות העניינים. מחובתו של החוקר בתיק לתעד בזמן עבודתו את כל נסיבות איסוף הראיה וכן התפתחויות שצצו במהלך השגתה.
איך מתבצע תיעוד איסוף הראיות בפועל?
כל פעולה חקירתית ולא משנה באיזה סדר גודל חייבת להיות מתועדת בכתב או בהקלטה. מטרת התיעוד היא הנצחת סדר הדברים כך שבסופו של דבר, כאשר יוצגו בבית משפט כל הראיות, לא יסתמכו רק על שליפת החומר מהזיכרון, שיכול לתעתע לפעמים.
בעבר הסתמכו בתי המשפט על הודאתם של נאשמים ובחנו את התיעוד רק על מנת לבחון את אמיתות ואמינות הדברים. בשנים האחרונות נוספה מטרה נוספת לתיעוד שחשיבותה תופסת תאוצה ומקום מרכזי בהליך המשפטי והיא בחינת הגינות החקירה והחוקר המבצע אותה והאם דרך איסוף הראיות ושיטות האיסוף "כשרים".
התבוננות זו מגובה בפסיקה: "תכלית דרישת הכתב…. היא להבטיח שימורה של האמרה וליתן בכך ערובה לבית המשפט, כי האמרה, היא אכן אמרה, שנתן העד בשעתו מחוץ לכותלי בית המשפט"… (ע"פ 323/84 יוסף בן חיים שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505, 516 – מאגר נבו).
בפס"ד אבוחצירה ניתן למצוא הנחיית המחוקק במפורש: "חובה פשוטה ואלמנטרית, מבחינת סדרי נוהל תקינים (אם לא מבחינת צרכי ניהול עניני הצדק), מוטלת על כל איש משטרה לרשום בתיק החקירה תרשומת בדבר כל שיחה שניהל עם החשוד, תוך כדי ציון היום, השעה והמקום בהם התקיימה; ואם ענין השיחה היה דבר הקשור בחקירתו או העשוי לבוא לידיעת בית-המשפט, כי אז חייבת התרשומת להכיל, בפירוט רב ככל האפשר, גם את תוכן השיחה, ובפרט הדברים שנאמרו לחשוד מפי איש שיחו המשטרתי. תרשומת זו יש לרשמה מיד עם תום השיחה, או תוך כדי ניהולה; ומה שהיא מפורטת יותר, תהא העדות המבוססת עליה מהימנה יותר על בית-המשפט." (עפ 400/66 אבו-חצירה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(4) 787, 796 – מאגר נבו).
